חנוכריסמס - על חג אמריקאי
- Hila Afriat-Lauterbach
- 30 בדצמ׳ 2020
- זמן קריאה 2 דקות
בסרטים אמריקאים כריסמס נראה תמיד נוצץ, קסום, חלומי וזר. שלג, צלצולי פעמונים, מזמורים, עץ אשוח, אח בוערת, יין תבלינים - סיפור אגדה של מישהו אחר על ברכיו של סנטה.
המון שנים היתה לי פנטזיה על כריסמס בחו"ל, בין עצים מקושטים, אורות נוצצים, סיילים ואווירה ייחודית.
תמיד אומרים שיש פער בין עיניים של תייר לחוויה של מקומי כשנחשפים לתרבות חדשה, והמפגש בין החגים היהודיים והנוצריים המחיש זאת ביתר שאת. כשגרים בארה"ב הישראליות והיהדות הופכות קשות לשימור, מול הנצנוץ המסנוור מכל עבר.
כשבת ה-5 ובן ה-3 חזרו הביתה וביקשו עץ מקושט, כמו לחברים מהגן ואם אפשר גם זר על הדלת ומתנות מסנטה כי מבחינתם זה החג שלהם, מצאתי את עצמי בדילמה אמיתית, ותהיתי איך לתווך להם סוגיות של זהות ושייכות בשפה בהירה שברורה לילדים ואולי גם לי.
קשה היה לי להסביר להם למה בהלוואין אפשרתי להם להתחפש, לקטוף דלועים ולהשתתף בTrick or Treat, אבל בכריסמס שהוא חג דתי-נוצרי, העמיקה אצלי האמביוולנטיות והרגשתי צורך עמוק לחזק את הישראליות והיהדות שלנו. אי בתוך אוקיינוס חגיגי, זוהר וזר.
כריסמס חידד אצלי מאוד את ההבנה, שלא כל מה שמפעים ומרגש את לבי, אכן שייך לי. אפשר להתבונן, ללמוד, להינות מהצבעים, מהחוויה, אבל בו בזמן לחגוג בבית את החגים שלנו ולראות אותם באור חדש, במלוא יופיים ולבחור את הנרטיב וזכרונות החגים שיחקקו אצל ילדיי בבגרותם.
אז השנה חגגנו חנוכה אחר, משמעותי יותר. במקום עץ כריסמס מקושט אורות, קישטנו את הבית באורות חנוכה. סנטה לא הגיע לחלק מתנות, אבל המשפחה והקרובים שלחו מתנות מישראל. הארוחה המשפחתית הוחלפה ב-8 ימים של הדלקת נרות עם חברים אהובים, מזמורי החג הפכו לשירי חנוכה, מטבעות הפכו לסביבונים. ג'ינג'ר בראד הסכמתי להכין, אבל כולם נהנו מלביבות וסופגניות מלאות שוקולד וריבה.
ומה בכל זאת לקחנו מכריסמס? פתיחות, שותפות וכבוד לחברינו. אנחנו נהנים מעץ מקושט בבית של חברים ומארוחה אצל השכנים, נוסעים במיוחד לראות בתים מקושטים ורוקדים בשלג. הילדים מצאו גם שם חדש "חגים אמריקאיים". יש עולם שבחוץ ועולם שבפנים ואנחנו עוד לומדים איך לשלב אותם יחד.
חוויתן חוויה דומה ברילוקיישן? אשמח שתשתפו!
Comments