top of page
  • LinkedIn
  • Black Instagram Icon
  • Black Pinterest Icon
  • Black Facebook Icon
Blog Logo.png

למצוא עבודה באמריקה ולהפוך ל-STAR

עודכן: 4 בנוב׳ 2020

כשהגעתי לארה"ב לפני שנה, הייתי משוכנעת שמשרת החלומות מחכה לי ואני רק צריכה לדייק את החזון, לכוון למקומות הנכונים, להתכונן ולהגיע אליה. הייתי חדורת מטרה, הגדרתי לעצמי 3 סוגי תפקידים שמעניינים אותי, שיפרתי את הלינקדאין, מיפיתי חברות ואנשי קשר שיוכלו לעזור לי, כתבתי קורות חיים שמתאימים לדרישות הייחודיות של השוק האמריקאי והיה לי ברור שעוד רגע זה קורה.


לקח לי בערך חודשיים להתפכח ולהבין שאמריקה היא לא ישראל, שרשת הקשרים שלי עוד מתהווה, והיא מצומצמת למדיי ושעם כל הכבוד אף אחד לא חיכה לי ואין מי שימליץ ויספר על מעלותיי למנהל הבא שאפגוש. האמת היתה שמעבר ללינקדאין, אתרי דרושים וכמה חברים מחברות בינ"ל שעזרו לי להגיש קו"ח – הייתי All alone.


רצה הגורל ואחד הראיונות הראשונים שלי בארה"ב היה לתפקיד מאתגר בתחום השותפויות האסטרטגיות באמאזון. בתהליך שנמשך כחודש וחצי, עברתי 8 ראיונות עם מנהלים שונים, כשהשיא היה ראיון On Site שנמשך חמש שעות במשרדי החברה בסיאטל, אליו הוטסתי במיוחד לשלושה ימים.


מעבר להתרגשות שבעצם המעמד, שלמרות התחושה שאני שקופה, ראו אותי, היה לי רק אתגר אחד קטן, לפצח את הסיפור הזה של הSTAR.


אמאזון היא חברה מסודרת באופן מעורר התפעלות. כל מייל שקיבלתי מהם לאורך התהליך גרם לי להרגיש סדר, ביטחון וחיבור. הכל היה מאוד אישי ויקר המציאות אבל גם מאוד מקצועי. כן, מפתיע, אבל עובד ביחד. בין עשרות מסמכי ההכנה שהם שלחו לי כדי להיערך לראיונות הייחודיים שלהם, בלט מסמך ה-STAR, שבמבט ראשון נראה תמים למראה. הדרישה שלהם היתה פשוטה – כל שאלה שתישאלי במהלך הLOOP (כך מכונה ראיון הOn Site בחברה) צריכה להיענות בפורמט מובנה, כל התנסות מקצועית, כל הצלחה שאני טוענת לה, כל פרויקט שעשיתי בחיי לא קרה אם הוא לא STAR.


אז מה זה STAR?

בדיעבד מסתבר שאמאזון לא ייחודית בזה, אבל לגמרי מובילת הז'אנר. מחקר קצר הבהיר לי שחברות הייטק וייעוץ בינלאומיות מבססות חלק גדול מראיונות הקבלה שלהן על ראיון התנהגותי שמבוסס על מודל STAR. הרעיון מאחורי השיטה מניח שכל פרויקט הוא כמית והחלק של המרואיין ניתן לבידוד בהצלחה. זאת גם במידה שהמרואיין עבד כחלק מצוות וגם אם לא הוביל את הפרויקט באופן רשמי.


S – תארי את הסיטואציה – מתי ואיפה התקיים הפרויקט\פעילות

T – ?תארי את המשימה\אתגר שעמדו בפניך. מדוע זה היה חשוב וקריטי לחברה

A – איזה פעולות נקטת? איך פתרת את הבעיה? מי עוד היה מעורב? איך באופן אישי לקחת את הבעלות והובלת את הפרויקט? מה הייתה התרומה שלך

R – איך מדדת את התוצאות וההצלחה של הפרויקט? איזה תוצאות השגת? איזה הוצאות חסכת? הכנסות שהגדלת? כל תוצאה מדידה\מספרית אחרת

בחזרה לאמאזון. חישוב מהיר גרם לי להבין שאני צריכה להכין לא פחות מ-20 סיפורי STAR. למה כל כך הרבה? אז ככה – 5 ראיונות, שבכל אחד מהם אשאל 3-4 שאלות על ניסיוני המקצועי. כלומר בין 15 ל20 סיפורים. לפי הכללים אסור לחזור על סיפור פעמיים בפני מראיינים שונים, אלא אם מציינים בפני המראיין שבחרנו לחזור על הסיפור ולרוב משום שרוצים להדגיש היבט שונה שלא הודגש קודם. אה ועוד משהו קטן, לאמאזון יש 14 עקרונות, שמהווים את ה-DNA של החברה והם הבסיס לכל קבלת החלטה שמתקבלת בארגון. אז את הסיפורים שכתבתי הייתי צריכה מראש להתאים לפחות לאחד מהעקרונות ועדיף שיתאימו ליותר מעיקרון אחד. למה? כי כל מראיין אחראי ל3-4 עקרונות שהוא בוחן, וככל שסיפור יענה על יותר עקרונות גובר הסיכוי שהסיפור יכסה את הנקודות שחשובות עבורו.

דמיינו את ההלם שחטפתי כשראיתי על הדף את המספר 20. חשבתי על הקריירה שלי כמסע שמורכב מסיפורים קצרים, לקחתי דף ועט והתחלתי לציין בכותרות שמות של פרויקטים שאני גאה בהם, שהובלתי או שלקחתי בהם חלק משמעותי שהוביל להצלחות. השמות אגב היו מצחיקים ומוזרים "החוק שעבר בכנסת", "הקמת מחלקה חדשה", "שיתוף פעולה עם האוניברסיטה", "הקמת פעילות שגרירים", "קמפיין דיגיטלי בענן". על פניו אין שום קשר ביניהם. העניין הוא ש-20 פרויקטים מזמינים אותך למסע לתוך הקריירה שלך, לניתוח עמוק של כל תפקיד שעשית בעשור האחרון וכך מצאתי את עצמי מקדישה 140 שעות להכנה לראיונות באמאזון, חוקרת, לומדת ומנתחת כל יום את הקריירה שלי עבור ה-STAR. את התהליך סיימתי עם 18 סיפורים. בראיון עצמו אגב השתמשתי ב-17 מהם ובעוד סיפור שאלתרתי תוך כדי!

אני מודה שהתהליך הזה היה מתסכל לפרקים, ועימת אותי עם חששות כמו – איך מכמתים הצלחה בכל פרויקט? איך מודדים את הצלחות לפרויקטים שלא הוגדרו להם KPI's ברורים? איך להציג את ההצלחות שלי בלי לקחת קרדיט על הצלחה של אחרים? האם הפרויקטים האלה מספיק מרשימים בעיניים אמריקאיות? האם פרויקט לוקאלי הוא כזה ששווה להתעכב עליו? מה בכלל הקריטריון להצלחה ועוד תהיות. אבל המשכתי לכתוב כל יום, בלי להפסיק.

מה שקרה בסוף התהליך, היה מאיר עיניים. כל החשיבה והתפיסה שלי על שווי השוק שלי, איך להתראיין, איך למצב את עצמי בשוק העבודה, הבנת הערך שלי והיכולת לספר את הסיפור המקצועי שלי באופן בהיר השתנו לבלי היכר. את התפקיד באמאזון לא קיבלתי, אבל את כל הראיונות שהגיעו בעקבותיו עברתי בהצלחה רבה ואפילו בקלות והגעתי לתפקיד חלומותיי.

אז איך נראה פרויקט במבנה STAR?

אני משתפת אתכן בדוגמאות מהניתוח שעשיתי עבור פרויקטים שהייתי חלק מהם לאורך הקריירה שלי.

התחלתי ממיפוי הסיפורים שהגדרתי כחזקים ביותר מבחינת החלק האקטיבי שלי והתוצאות\אימפקט שהם מייצגים. עוד לפני הכתיבה סיווגתי את 14 העקרונות של אמאזון והתאמתי אותם לכל אחד מהסיפורים, ואת הSkills שנגזרים מהם ועליהם אני צפויה להישאל סיווגתי בעמודה נפרדת. כדי לראות את הכל באופן ויזואלי, צבעתי את העקרונות בצבע זהה לSkills הנגזרים מהם ובניתי טבלת Story Metrics, שנראית כך -



הטבלה הזו הפשוטה לכאורה מסכמת קריירה של למעלה מעשור – כל ההיילטים, הפרויקטים שאני הכי גאה בהם, הניסויים שביצעתי, הסטארטאפים שהוקמו, השווקים שנכבשו, שיתופי הפעולה האסטרטגיים שנמשכו שנים ארוכות ונבנו במלאכת מחשבת והמון לב, החוק שעבר בכנסת, הטעויות הכי גדולות שעשיתי, השיעורים שלמדתי, ההצלחות במספרים.

כשכל הפרויקטים האלה כתובים מול העיניים כשלכל הצלחה יש יעדים ומספרים ברורים – אנחנו מסתכלות אחרת על הקריירה שלנו. מכירות את התחושה החמקמקה של אני לא מספיק טובה? לא עשיתי מספיק, הגדרת התפקיד שלי מרשימה אבל בפועל עשיתי פחות, זה לא מספיק חזק לשוק הבינלאומי ועוד מחמאות שאנחנו נוהגות להעניק לעצמנו? אז מול הטבלה הזו, מול המראה שהיא מציבה משהו בסנטר הפנימי משתנה וההכרה בערך עצמנו מתחזקת ומתבהרת.

כל פרויקט ברשימה קיבל עמוד מפורט משלו. כך למשל, נראה פרויקט ספציפי שהובלתי בתחום הSaaS עבור קטגוריית Automotive בשיתוף פעולה עם חברה בינ"ל ידועה –



מאז אותו יום חורפי בסיאטל, כשאני מסתובבת ברחבי העיר עם שמרדף שקוף שנרטב מהגשם וכל סיפורי הSTAR המודפסים שלי, הבטחתי לעצמי שבכל תפקיד אעצור ואנתח את ההצלחות שלי לפי המודל, וכך מעבר לתזכורת החשובה על ההצלחות שאני יודעת לייצר, תהיה לי גם אבן בוחן להבין מתי פרויקטים שאני מובילה לא מזיזים את המחט ועושים את האימפקט המצופה. וכידוע, כשלונות בפני עצמם הם קרש קפיצה להצלחה הבאה וגם אחלה סיפור.

אני ממליצה לכן המלצה רדיקלית, קחו זמן ותשקיעו בפרויקט של ניתוח כל הקריירה שלכן לפי ה-STAR. בחרו בכל מקום עבודה 3-4 פרויקטים מרכזיים שהובלתן או שהייתן חלק גדול בתוצאות שהם הביאו לחברה והציגו אותם בטבלה לפי המודל. בטווח הארוך זה ישרת אתכן בראיונות עבודה, כי תוכלו להשתמש בסיפורים האלה באופן קז'ואלי כדי לשתף בניסיון המקצועי שלכם. במקום העבודה הנוכחי זה יקל עליכן בבקשת העלאה ובאופן כללי זה ישקף לכן בבירור ובחדות את הערך העצום שהבאתן ואתן מייצרות כיום עבור החברות שמעסיקות אתכן.

דמיינו, שפתאום כל פרויקט שלקחתן בו חלק מתואר בפשטות ובבהירות – מה הובלתן, מה אתן עשיתן ואיזה תוצאות השגתן. אין תוצאות חסרות משמעות – הובלת אינגייג'מנט לקמפיין? תוצאה! העלית את אחוז השימושיות של הפיצ'ר? תוצאה! הבאת לקוחות חדשים? הגדלת הכנסות? צמצמת עלויות? קיצרת Life cycle של מכירה\מוצר? בנית פרויקט נקודתי שאח"כ עשית לו Scale והפך לרווחי לחברה? יצרת מודל עסקי מוצלח? אתן מבינות את הכיוון. להיות STAR זה לקבל ביטחון, להכיר בערך עצמי, לדבר את זה ולדרוש את זה.

רוצות להתחיל לנתח את הקריירה שלכן לפי המודל ולא בטוחות איך? כתבו לי! אשמח לחשוב ולעזור לכל מי שתפנה לעבור את התהליך המעצים הזה ולחוות את המשמעות שהוא מעניק.

1 commentaire


Talia Berman
Talia Berman
21 oct. 2020

לגמרי תודה על השיתוף ❣פוסט מעניין .


J'aime
Blog Logo.png

בואי נמשיך את השיחה!

אני רוצה לקבל תכנים חדשים, רעיונות וטיפים, פעם בחודש, ישר למייל

Thanks for submitting!

אודות

הבלוג

צרי קשר

תנאי שימוש

מדיניות פרטיות

  • LinkedIn
  • Black Instagram Icon
  • Black Pinterest Icon
  • Black Facebook Icon

© 2020 by Relocation and Career Blog | American Dreamcatcher. Design: PazAgency

bottom of page